ניתוח כרטיסים הוא כרטסת, שמציגה את התנועות באופן הבא: תחילה מוצגות התנועות שסוגרות זו את זו (לדוגמה, חשבוניות והקבלה שסוגרת אותן), ולאחר מכן – התנועות הפתוחות (לדוגמה, חשבונות שעדיין לא נפרעו). התנועות הפתוחות הן אלה שמרכיבות את היתרה הסופית של הכרטיס. הסגירות נרשמות הן בעת הפקת המסמכים (לדוגמה, הפקת קבלה או הפקת חשבונית זיכוי), והן במסגרת הסעיפים בתפריט: התאמות בנק ו- ניתוח כרטיסים.
התאמת בנק הוא דוח שמפרט איזה תנועות בספרים מתאימות לאיזה תנועות בבנק ואיזה תנועות (בספרים ובבנק) עדיין לא מותאמות (תנועות פתוחות). ניתן להשתמש בדוח זה גם כדי לערוך התאמה עם כרטיסים שמקבלים מספקים או מלקוחות.
שני הדוחות פועלים באותה שיטה.
תנועות פתוחות עד תאריך: בסעיף זה קובעים את התאריך העליון של התנועות הפתוחות. לדוגמה, כדי לראות חובות פתוחים עד סוף החודש שעבר (ולהתעלם מחובות פתוחים בגין מכירות מהחודש הנוכחי), מגבילים את התנועות הפתוחות ליום האחרון של החודש שעבר. אין הגבלה של התאריך התחתון, משום שהיתרה לגבייה נובעת מהחובות הפתוחים הקדומים. בעת הפקת התאמת בנק מומלץ להגביל את ההתאמה לתאריך האחרון בדף הבנק.
הדפסת תנועות פתוחות: בוחרים כן כדי שהדוח יכלול פירוט של התנועות הפתוחות (עד התאריך שנקבע לעיל).
הדפסת תנועות סגורות: בסעיף זה ניתן להגביל את חתך התנועות הסגורות שיודפסו. אם רוצים לראות תנועות פתוחות בלבד בוחרים ב- לא להדפיס תנועות סגורות. אם רוצים לראות רק חלק מהתנועות הסגורות, ניתן להגביל את ההדפסה לפי מספר ההתאמה. מספר זה מציין את המספר הסידורי של הסגירה (התוכנה מספררת באופן רציף את הסגירות). לדוגמה, אם מספר הסגירה האחרון בשנה שעברה היה 10000, ואם רוצים לראות סגירות החל מסוף השנה שעברה ואילך, מגבילים את מספר הסגירה ההתחלתי.
הגבלת הדוח להתאמות שנסגרו עד תאריך אסמכתא: בסעיף זה ניתן להגביל את התנועות הסגורות לפי התאריך (בנוסף להגבלה בסעיף הקודם לפי מספר הסגירה). אם מגבילים תנועות סגורות לפי תאריך אסמכתא, וישנן בהתאמה תנועות שחלקן לפני וחלקן אחרי התאריך שהוגבל, תוצג ההתאמה כפתוחה למרות שנסגרה. באמצעות סעיף זה ניתן להפיק דוח שמפרט מה הייתה התאמת הבנק בסוף שנת הכספים (גם אם לאחר מכן נרשמו סגירות).
מיון תנועות פתוחות: השדה שלפיו התוכנה תסדר (תמיין) את התנועות הפתוחות.
סכום: המטבע שיוצג בטור סכום. כמובן, רצוי שמטבע זה יהיה המטבע לפיו עורכים את ההתאמה. כלומר, כאשר מדפיסים כרטיסים שההתאמות שלהן נעשו לפי הסכומים בשקלים, יש לבחור כעת במטבע שקל, וכאשר מדפיסים כרטיסים שהניתוח שלהם הוא לפי הסכום במט"ח, יש לבחור במטבע: סכום במט"ח.
הערה: מומלץ לנתח את כל הכרטיסים לפי הסכום בשקלים בלבד, וכאשר הניתוח הוא בגין תנועות במט"ח, להפעיל את סעיף רישום הפרשי שער לפי התאמות. בדרך זו ההתאמות בשקלים תמיד יחפפו את התאמות במט"ח, ובסוף שנה תמיד ניתן יהיה לדעת ממה מורכבת היתרה השקלית של הכרטיס.
