כאשר רושמים פקודות יומן בהנה"ח, בדרך כלל, פקודות יומן רבות הן בעלות מבנה קבוע. לדוגמה: פקודות יומן בגין חשבונית מס ללקוח, פקודות יומן בגין קבלות וכד'. חשבשבת מאפשרת לרשום פקודות יומן כאלה ביעילות באמצעות סוגי תנועה, כאשר סוג התנועה קובע אלו חשבונות לחייב ואלו חשבונות לזכות ובאיזה יחס.
כאשר מפיקים את מסמכי השיווק, הרכש והשיקים באמצעות חשבשבת, חובה לרשום סוגי תנועה עבור מסמכים אלה.
בצד ימין של הדף מפורטים סוגי התנועה שהוגדרו עד כה. מקליקים על סוג תנועה ברשימה זו כדי לראות את פרטי סוג התנועה. כאשר סוג התנועה מוצג ניתן לתקן את הגדרתו.
להגדרת סוג תנועה חדש בוחרים ב- סוג תנועה חדש (בצד ימין של המסך).
בסיום עדכון הנתונים לוחצים על כפתור עדכון.
להלן הסברים על שדות סוג התנועה:
קוד: קוד של סוג התנועה. ניתן לשלב ספרות ותווים בעברית ובאנגלית. נהוג להגדיר את קוד סוג התנועה על פי האותיות הראשונות של שם התנועה. לדוגמה: חל – חשבונית לקוח, חס – חשבונית ספק.
שם: שם מלא של סוג התנועה. לדוגמה: חשבונית לקוח, חשבונית ספק. שם סוג התנועה מוצג בעת רישום פקודות יומן.
פרטים: בעת רישום פקודת יומן יועתקו פרטים אלו כברירת מחדל לשדה פרטים בפקודת היומן בהנה"ח.
בהמשך מגדירים את מבנה סוג התנועה. כלומר, מציינים את מפתחות החשבון המשתתפים בתנועה, בחובה ובזכות וקובעים את היחס בין הכרטיסים באמצעות אחוזים: לדוגמה, ההגדרה של חשבונית מס ללקוח עם מע"מ 17% תהיה:
===== חובה ===== | ===== זכות ===== |
? 117 | הכנסות 100 |
מע"מ עסקות 17 |
מס: מספר השורה בפקודת היומן בצד החובה או בצד הזכות.
מפתח: מפתח החשבון המשתתף בתנועה בחובה או בזכות. מפתח החשבון יכול להיות כל אחד מכרטיסי החשבון או ? (סימן שאלה). רושמים סימן שאלה בפקודת יומן, כאשר כרטיס מסוים המשתתף בסוג התנועה הוא משתנה. לדוגמה: כאשר מגדירים סוג תנועה עבור חשבונית לקוח, מפתח החשבון של הלקוח שונה מחשבונית אחת לחשבונית אחרת. לכן, מפתח החשבון של הלקוח מיוצג באמצעות ? (סימן שאלה).
שם: שם החשבון של מפתח החשבון.
אחוז: החלק היחסי של אותו כרטיס חשבון בפעולה החשבונאית (ראה דוגמה לעיל לגבי חשבונית מס).
ראשי: כאשר רושמים פקודת יומן בשיטת גיליון, חשבשבת מציגה חשבון אחד בחובה וחשבון אחד בזכות, גם אם בסוג התנועה הוגדרו יותר מכרטיס אחד בכל צד. בסעיף זה מסמנים את כרטיסי החשבון שמעוניינים לראות בפקודת היומן.
סה"כ: סה"כ באחוזים בצד החובה ובצד הזכות. פקודת היומן חייבת להיות מאוזנת, כלומר יש לשמור על היחס באחוזים כך שצד החובה וצד הזכות יהיו שווים.
להלן דוגמאות של מבנה פקודות היומן של המסמכים (כאשר שיעור המע"מ הוא 17%):
המסמך
| ח-ן חובה | % | ח-ן זכות | % |
חשבונית מס מכירה | ? | 117 | הכנסות מע"מ עסקאות | 100 17 |
חשבונית מס זיכוי | הכנסות מע"מ עסקאות | 100 17 | ? | 117 |
חשבונית מס מכירה פטורה ממע"מ | ? | 100 | הכנסות פטורות | 100 |
חשבונית מס זיכוי פטורה ממע"מ | הכנסות פטורות | 100 | ? | 100 |
חשבונית רכש | הוצאות מע"מ תשומות | 100 17 | ? | 117 |
זיכוי רכש | ? | 117 | הוצאות מע"מ תשומות | 100 17 |
חשבונית רכש מע"מ 2/3 | הוצאות מע"מ תשומות | 105.67 11.33 | ? | 117 |
חשבונית רכש מע"מ 1/4 | הוצאות מע"מ תשומות | 112.75 4.25
| ? | 117 |
קבלת שיק | קופת שיקים | 100 | ? | 100 |
הפקדת שיק לבנק | בנק | 100 | קופת שיקים | 100 |
תשלום בשיק לספק פטור מניכוי במקור | ספק | 100 | בנק ניכוי במקור מספקים | 100 0 |
תשלום בשיק לספק עם ניכוי במקור של 10%
| ספק | 100 | בנק ניכוי במקור מספקים | 90 10 |